בעיית האינדוקציה מוכרת לנו מתחום המתמטיקה - במדעי המחשב תואר ראשון מתמודדים עם הבעיה כבר בתחילת התואר:
בפשטנות: ?נניח ש- X הוא כזה, ואז נראה שעל בסיס ההנחה הזו הבאים אחריו עומדים באותן דרישות??
בפילוסופיה לעומת זאת מדברים על בעיית האינדוקציה כעל בעיה עם היקש לוגי, זה שדברים עבדו בעבר לא אומר בהכרח שהם יעבדו בעתיד !
בשונה מהמתמטיקה, אחד האלמנטים המרכזיים בעולם שבו אנו חיים הוא השתנות - העולם משתנה כל הזמן.
ולכן בפעולת ההכללה מניסיון העבר על העתיד (כפי שעושים במתמטיקה בבעיית האינדוקציה) יש באג!! והוא אלמנט חוסר וודאות.
כבני אדם, כל עשיה שאנו עושים מתבססת על ניסיון העבר שהוא המקור לידע קונקרטי בעולם.
הפילוסוף, קאנט חילק את הידע בעולם לשני סוגים:
ידע אפריורי - ידע שקודם לכל ניסיון בעולם הזה, לדוגמא תפיסת הזמן והמרחב שלנו (תפיסה תלת מימדית בחשיבה), תחביר של שפה, מתמטיקה מבחינה צורנית ואלמנט התבונה עצמה.
ידע אפוסטפריורי - ידע שנצבר עם הניסיון על ידי תהליכים של ניסוי וטעיה, לדוגמא: שפות בעולם (עברית,אנגלית וכו?). השיטה העשרונית שמבוססת על המתמטיקה הצורנית ועוד?
מה שקורה לנו ביום יום זהו מפגש בין הידע האפריורי לבין הידע האפוסטפריורי - ההתלבטויות שאנו חווים, הדרך שבה אנו חושבים מתוך המשקפיים שאיתם אנחנו באים לעולם, המסננת שסיגלנו לעצמנו דרכה אנו מסתכלים על המציאות, לבין מה שאנחנו צוברים במהלך החיים.
אלמנט מרכזי בתהליך ה- Coaching היא החשיבה התוצאתית.
החשיבה התוצאתית באה ואומרת שמכיוון שבכל דבר שאנו עושים יש אלמנט של חוסר וודאות אין הבטחה בשום פעולה שאנו נעשה שהיא תוביל אותנו לאן שאנו רוצים להגיע!
ולכן בעולם בו פועל אלמנט זה - הדרך לצמצם את חוסר הוודאות היא להשקיע את מירב המאמצים בהגדרת התוצאה העתידית במקום בידע שנצבר מן העבר, ואם זו הפעולה שאני אעשה אני מגדיל את הסבירות הסטטיסטית להגיע לתוצאה הרצויה ולצמצם את הפער של החוסר וודאות, הרבה יותר מאשר התעסקות בניתוח העבר על מנת להשיג מסקנות שישליכו על העתיד, מה שיעכב אותנו מלהגיע לתוצאות משמעותיות בעתיד ובטח לא משרתת אותנו בהשגת הצלחות.
בפשטנות: ?נניח ש- X הוא כזה, ואז נראה שעל בסיס ההנחה הזו הבאים אחריו עומדים באותן דרישות??
בפילוסופיה לעומת זאת מדברים על בעיית האינדוקציה כעל בעיה עם היקש לוגי, זה שדברים עבדו בעבר לא אומר בהכרח שהם יעבדו בעתיד !
בשונה מהמתמטיקה, אחד האלמנטים המרכזיים בעולם שבו אנו חיים הוא השתנות - העולם משתנה כל הזמן.
ולכן בפעולת ההכללה מניסיון העבר על העתיד (כפי שעושים במתמטיקה בבעיית האינדוקציה) יש באג!! והוא אלמנט חוסר וודאות.
כבני אדם, כל עשיה שאנו עושים מתבססת על ניסיון העבר שהוא המקור לידע קונקרטי בעולם.
הפילוסוף, קאנט חילק את הידע בעולם לשני סוגים:
ידע אפריורי - ידע שקודם לכל ניסיון בעולם הזה, לדוגמא תפיסת הזמן והמרחב שלנו (תפיסה תלת מימדית בחשיבה), תחביר של שפה, מתמטיקה מבחינה צורנית ואלמנט התבונה עצמה.
ידע אפוסטפריורי - ידע שנצבר עם הניסיון על ידי תהליכים של ניסוי וטעיה, לדוגמא: שפות בעולם (עברית,אנגלית וכו?). השיטה העשרונית שמבוססת על המתמטיקה הצורנית ועוד?
מה שקורה לנו ביום יום זהו מפגש בין הידע האפריורי לבין הידע האפוסטפריורי - ההתלבטויות שאנו חווים, הדרך שבה אנו חושבים מתוך המשקפיים שאיתם אנחנו באים לעולם, המסננת שסיגלנו לעצמנו דרכה אנו מסתכלים על המציאות, לבין מה שאנחנו צוברים במהלך החיים.
אלמנט מרכזי בתהליך ה- Coaching היא החשיבה התוצאתית.
החשיבה התוצאתית באה ואומרת שמכיוון שבכל דבר שאנו עושים יש אלמנט של חוסר וודאות אין הבטחה בשום פעולה שאנו נעשה שהיא תוביל אותנו לאן שאנו רוצים להגיע!
ולכן בעולם בו פועל אלמנט זה - הדרך לצמצם את חוסר הוודאות היא להשקיע את מירב המאמצים בהגדרת התוצאה העתידית במקום בידע שנצבר מן העבר, ואם זו הפעולה שאני אעשה אני מגדיל את הסבירות הסטטיסטית להגיע לתוצאה הרצויה ולצמצם את הפער של החוסר וודאות, הרבה יותר מאשר התעסקות בניתוח העבר על מנת להשיג מסקנות שישליכו על העתיד, מה שיעכב אותנו מלהגיע לתוצאות משמעותיות בעתיד ובטח לא משרתת אותנו בהשגת הצלחות.
קובי מגנזי, Kobi Magnezi